להתאמן בקבוצה ולהתחרות לבד - יתרונות , קשיים ודרכי התמודדות באימון קבוצתי בענפי ספורט אישיים ובטריאתלון בפרט

ספורטאים בענפי ספורט אישיים, כמו טריאתלון, טניס, גולף, או ריצה, מתמודדים עם אתגרים ייחודיים כאשר הם מנסים לשלב אימונים בקבוצה. קווי האופי ואופני ההתמודדות של הספורטאים בענפי ספורט אישיים מותאמים לעבודה לבד ולכן אותם מאפיינים שיכולים להיות יתרונות בספורט האישי, יכולים להוות מכשול בעבודה בקבוצה. לפיכך, מאפייני האישיות והקווים המנחים של הספורטאים בענפים אלה יכולים להקשות עליהם להשתלב באימון קבוצתי. המאמר הזה יבחן את הקשיים העיקריים ויסביר כיצד מאפייני אישיות אלו משפיעים על התאמתם לאימון קבוצתי על היתרונות ודרכי ההתמודדות.

מאפייני אישיות של ספורטאים בענפי ספורט אישיים

1. תחרותיות אישית: ספורטאים בענפי ספורט אישיים מתחרים לרוב באימונים אישיים כנגד עצמם. כלומר, המיקוד העיקרי שלהם הוא השגת שיאים אישיים ושיפור מתמיד של הביצועים האישיים. התחרותיות האישית הזו יכולה להקשות עליהם לשתף פעולה באימון קבוצתי, שכן הם עלולים לראות את חברי הקבוצה כמתחרים ישירים ולהתייחס אליהם בהתאם  .(Smith & Smoll, 1997)

הטריאתלון הינו ספורט שמזמן תחרותיות רבה עם עצמי, משום שכל תחרות דורשת שיפור מתמיד של ביצועים אישיים לאורך שלוש הדיסציפלינות. ספורטאים בטריאתלון עשויים להרגיש קושי לשלב את השיטות והאימונים האישיים שלהם עם אופן העבודה בקבוצה, מה שעלול לגרום לחיכוכים ולתחושת תסכול כאשר הם נדרשים לשנות את רוטינת האימון האישית שלהם (Smith & Smoll, 1997).

2. צורך בבקרת סביבה גבוהה: ספורטאים בענפי ספורט אישיים לרוב מפתחים הרגלים קפדניים וצרכים אישיים ברורים בנוגע לאימון שלהם. כאשר הם נדרשים להתאמן בקבוצה, הם עשויים להרגיש שבאימון הקבוצתי המאמנים והצוות המקצועי מחלק את תשומת הלב שלו בין כולם ובכך האימון לא מספק את הבקרה והפוקוס מהסביבה לה הם רגילים באימון האישי(Gordon & Lox, 2011) . בענף הטריאתלון, שליטה מדויקת בכל אחד מהתחומים היא קריטית. ספורטאים נוטים לפתח שיטות אימון פרטניות שכוללות התאמות אישיות לכל דיסציפלינה. אימונים קבוצתיים יכולים להרגיש להם כבלתי מותאמים לצרכים הספציפיים שלהם ולעיתים יכולים להוביל לחוסר נוחות או לתחושת חוסר יעילות    (Gordon & Lox, 2011)למשל - אימון שחייה עצים לעומת אימון נפח, אימון רכיבה טקטי לעומת 'טייפר' לקראת תחרות ועוד.

3. נטייה לעבוד בנפרד: ספורטאים אישיים רגילים לעבוד לבד ולפתח את הרגלי העבודה האישיים שלהם. המעבר לאימון קבוצתי, שבו יש צורך לשלב את הצרכים של כולם, עלול להוות אתגר משמעותי         (Williams  & Krane, 2001) טריאתלטים שנדרשים לשעות רבות של עבודה עצמאית ויכולת לשמור על מיקוד גבוה גם בתקופות של בידוד. באימונים קבוצתיים, הספורטאים עלולים לחוות קושי להתרגל לסגנון העבודה של אחרים ולהתאים את הקצב האישי שלהם לזה של הקבוצה. הקונפליקט הזה יכול לגרום לתחושת בידוד, קונפליקטים או חוסר שייכות בקבוצה (Williams & Krane, 2001).

4. מיקוד בפרטים קטנים: ספורטאים אישיים וטריאתלטים בפרט שמים דגש רב על פרטים קטנים, הן מבחינה טכנית והן מבחינה פיזית. אימון קבוצתי, שבו המיקוד יכול להיות רחב יותר, עשוי להקשות עליהם לשמור על רמת ההתמקדות הנדרשת להם  (Gordon & Lox, 2011) . כאמור הטריאתלון, שמאגד בתוכו את שלושת הדיסציפלינות של שחייה, רכיבה על אופניים וריצה, דורש מהספורטאים שילוב של יכולות גופניות ומנטליות גבוהות. ספורטאים בענף זה נתקלים בקשיים מנטליים ייחודיים בעת השתלבות באימונים קבוצתיים, עקב מאפייני אישיותם והצרכים המיוחדים של הענף, כמו גם השוני ביכולתם בשלושת הענפים. למשל- יכול להיווצר מצב שספורטאי ששוחה ברמה גבוה, רוכב פחות טוב, או ספורטאי שמתכונן לתחרות קרובה נדרש לאימון ספציפי לעומת ספורטאי שנמצא בתקופת 'בסיס'.

5. התמודדות עם חוויות תחרותיות אישיות: ספורטאי טריאתלון חווים לחץ אישי בתחרויות רבות, ותחושת התחרותיות והלחץ האישי מחייבת אותם להתמודד עם אתגרים מנטליים כמו חרדת ביצוע. אימון בקבוצה יכול להוסיף שכבת מורכבות נוספת, עם צורך להתמודד עם ציפיות קבוצתיות ולתמרן בין ציפיות אישיות לציפיות קבוצתיות (Smith & Smoll, 1997).

כיצד פסיכולוג מתחום הספורט יכול לסייע:

בניית מערכות יחסים ושיפור תקשורת

פסיכולוג מתחום הספורט יכול לסייע בפיתוח כישורי תקשורת ושיתוף פעולה בין חברי הקבוצה. רבים מהספורטאים בענפי ספורט אישיים מתמודדים עם אתגרי תקשורת באימון קבוצתי, שכן הם רגילים לתהליך קבלת החלטות אישי ולעבודה עצמאית(Hardy et al., 2018) . באמצעות סדנאות ותרגילים ממוקדים, פסיכולוג מתחום הספורט יכול לשפר את התקשורת הבין-אישית בין הספורטאים, לעודד דיאלוג פתוח ולסייע ביצירת אמון בין חברי הקבוצה.

פיתוח כישורי התמודדות עם תחרות פנימית

אחד הקשיים באימון קבוצתי עבור ספורטאים אישיים הוא ההתמודדות עם תחרות פנימית, שעלולה להוביל למתחים וקונפליקטים בקבוצה. פסיכולוג ספורט יכול לעזור לספורטאים לפתח אסטרטגיות לניהול תחרות בריאה ולהתמקד בשיפור עצמי תוך כדי הכרה בתרומת חברי הקבוצה להצלחתם הכוללת. זה יכול להתבצע באמצעות טכניקות כמו הצבת מטרות אישיות לצד מטרות קבוצתיות ושימוש במשוב קונסטרוקטיבי. 

(Eys et al., 2005)

התאמת הציפיות ותחושת שייכות

פסיכולוג ספורט יכול לעזור לספורטאים לפתח גמישות מחשבתית, לנהל לחצים ולהבין כיצד הם יכולים להרוויח מהשתתפות באימון קבוצתי. באמצעות שיחות אישיות ופעילויות קבוצתיות, הפסיכולוג יכול לעזור לכל ספורטאי להבין כיצד ההתאמה האישית שלו לקבוצה תורמת להתפתחותו האישית והקבוצתית כאחד.

התמודדות עם צרכים אישיים ופסיכולוגיים

ספורטאים אישיים בשל מבנה אישיותם הייחודי עשויים להציג מגוון של צרכים פסיכולוגיים, כגון הצורך במרחב אישי או בתשומת לב מיוחדת, מה שעלול להוביל לקונפליקטים באימון קבוצתי. פסיכולוג ספורט יכול לעזור לספורטאים ולמאמנים להבין את הצרכים הללו ולבנות מערך אימונים שתומך בהתמודדות עם הצרכים הפסיכולוגיים האישיים של כל אחד מחברי הקבוצה. באמצעות פיתוח מודעות לצרכים האישיים ניתן ליצור סביבת אימון תומכת ואפקטיבית יותר (Deci & Ryan, 2000). 

פיתוח חוסן מנטלי וגמישות

חוסן מנטלי וגמישות הם מיומנויות חשובות לספורטאים, במיוחד כשמדובר בהשתתפות באימונים קבוצתיים. פסיכולוג הספורט יכול ללמד את הספורטאים טכניקות לניהול לחצים, להתמודד עם אכזבות ולהשתמש במשאבי הקבוצה כהזדמנות לצמיחה אישית (Gucciardi et al., 2017). טכניקות כמו מיינדפולנס, הדמיות ודמיון מנטלי יכולים לסייע לחברי הקבוצה להתמודד עם מצבי לחץ ולהתאים עצמם לתנאים המשתנים של אימון קבוצתי.

לסיכום: מאפייני אישיות של ספורטאים מענפי ספורט אישיים בכלל וטריאתלון בפרט, דורשים מהספורטאים שילוב של יכולות גופניות ומנטליות גבוהות. ספורטאים נתקלים בקשיים מנטליים ייחודיים בעת השתלבות באימונים קבוצתיים, עקב מאפייני אישיותם והצרכים הייחודיים של הענף בו מתאמנים. העלאת המודעות אצל הספורטאים והמאמנים, שיחות קבוצתיות ואישיות ודיפרנציאציה באימונים והתרגולים המנטליים יכולים להוות 'קרש קפיצה' משמעותי באמצעותו יוכלו להיתרם כמו גם לתרום לביצוע אופטימלי .

תחרות שחייה

מקורות

• Deci, E. L., & Ryan, R. M. (2000). The "what" and "why" of goal pursuits: Human needs and the self-determination of behavior. Psychological Inquiry, 11(4), 227-268.

• Eys, M. A., Carron, A. V., Bray, S. R., & Brawley, L. R. (2005). Athletes' perceptions of the sources of role ambiguity. Journal of Sport & Exercise Psychology, 27(3), 235-252.

• Gucciardi, D. F., Hanton, S., Gordon, S., Mallett, C. J., & Temby, P. (2017). The concept of mental toughness: Tests of dimensionality, nomological network, and traitness. Journal of Personality, 85(1), 18-31.

• Hardy, J., Roberts, R., Thomas, P. R., & Murphy, S. M. (2018). Communication and teamwork in sport: The influence of feedback, team coherence, and individual differences. International Journal of Sport Psychology, 49(1), 1-23.

• Vella, S. A., Oades, L. G., & Crowe, T. P. (2011). The relationship between coach leadership, the coach-athlete relationship, team success, and the positive developmental experiences of adolescent soccer players. Physical Education and Sport Pedagogy, 16(3), 257-273.